למה זה כל כך קשה?

אם התחלת לחפש משרת סטודנט בהייטק, אתה בטח מרגיש כאילו אתה רץ במעגל: צריך ניסיון כדי להתקבל, אבל צריך להתקבל כדי לצבור ניסיון.

החברות מחפשות מועמדים שאפשר "לזרוק למים" בלי ללוות צמוד.

הבעיה? לרובנו אין דרך להוכיח את זה. ובגלל זה התחושה של "איך לעזאזל אני בכלל אמור להתחיל?"

איך כן אפשר להתקבל?

לא כולם מחפשים תותח על. בתפקידים לסטודנטים, יש יותר מוכנות לגמישות – כל עוד אתה מראה מוטיבציה וחשיבה עצמאית.

לא מחכים למודעה המושלמת. בונים "סיפור" שמראה למה שווה לתת לנו את ההזדמנות:

בונים פרויקט קטן שמראה שלמדת משהו.
כותבים פוסט בלינקדאין שמסכם מה למדת השבוע.
שולחים קורות חיים גם למשרות שלא ביקשו ניסיון – אבל מצרפים פנייה אישית קצרה.
משתמשים בדיסקורד, חברים מהתואר, קבוצות.
מכאן, זה הופך לסטטיסטיקה. אתה בפנים, וזה יקרה.

מה לשים בקורות חיים?

לא לנסות להישמע כמו מישהו שאתה לא. אל תכתוב מילים גדולות שאין מאחוריהן כלום.

עדיף לתאר בצורה פשוטה מה עשית – אפילו אם זה היה במסגרת קורס.

לינקדאין – שווה את ההשקעה?

הרבה סטודנטים מתעלמים מהלינקדאין כי "אין להם מה לשים שם". אבל דווקא עכשיו שווה להשקיע.

מגייסים נכנסים לפרופיל שלך גם אם לא שלחת קו"ח. עצם זה שאתה שם, זה כבר נקודת פתיחה.

כתוב תקציר אישי (3–4 שורות).
הוסף פרויקט – גם אם קטן.
פרסם פוסט פעם בשבועיים.
זה אתה שיביא לך את העבודה – לא לינקדאין. אבל לינקדאין יכול לקצר לך את הדרך.

איפה בכלל מוצאים משרות?

השאלה הכי נפוצה בקהילה שלנו:

משרות גלויות – אלו שאתה רואה באתרי דרושים ובלינקדאין.
משרות סמויות – שמועות בקבוצות, המלצה מחבר.

ברוב המקרים, המשרות הסמויות יותר נגישות לסטודנטים.

כדאי להיות פעיל: דיסקורדים, לינקדאין, קבוצות וואטסאפ.

האם לשלוח קורות חיים לכל משרה?

התשובה שלי? ממש לא. עדיף לשלוח 10 קורות חיים מותאמים היטב מאשר 100 לא ממוקדים.

כשהייתי מחפש את המשרה הראשונה שלי, הייתי בוחר 2–3 חברות ביום, מתעמק בהן, כותב להן פנייה אישית ומוסיף תובנה שמראה שקראתי.

זה גם בונה ביטחון וגם מעלה את הסיכוי שלך בגדול.

טיפים אישיים ממני אליך

אני זוכר שהתחלתי בדיוק מאיפה שאתם עכשיו. אפילו כתבתי בגיט README לפרויקט אישי כאילו מישהו באמת יקרא אותו – ובדיעבד? מישהו קרא!

תנסו ליזום. תנסו לכתוב. זה לא חייב להיות מושלם – זה חייב להיות קיים.

תשאלו שאלות בקהילה. שלחו לי הודעה. תבקשו עזרה. אני כאן כדי שתצליחו – וזה לא סתם משפט.